|
|
207 | פרק ג ' תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי . . . יְשַׁלֵּם ה ' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה ' אֱלֹהֵי אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת יִשְׂרָאֵל . . . תַּחַת כְּנָפָיו בִּתִּי הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן לֶכֶת אַחֲרֵי לְבִלְתִּי אִם דַּל וְאִם הַבַּחוּרִים וְעַתָּה בִּתִּי אַל עָשִׁיר . תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱ שֶׂה לָּךְ עז נותן וב וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקּ וֹצְרִים אוכל לרות לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַיִּצְבָּט וַתְּלַקֵּט וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר . . . בַּשָּׂדֶה עַד הָעָרֶב וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה וַיְהִי . כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים וַיֹּאמֶר הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ שֵׁשׁ וַתֹּאחֶז בָּהּ וַיָּמָד לֶיהָ וַיָּשֶׁת עָ שְׂעֹרִים שיבת רות . . . וַתָּבוֹא הָעִיר וַתִּשָּׂא לבית נעמי וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּ וֹם וְאָנָה . . . עָשִׂית לַחֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר וַתַּגֵּד עָשְׂתָה עִמּ וֹ וַתֹּאמֶר שֵׁם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּ וֹ הָאִישׁ . . . הַיּ וֹם בֹּעַז עִם אָמַר אֵלַי כִּי גַּם הַנְּעָר...
To the book |
|
|