דברי בועז לרות ולנעריו לעת האוכל (יד-טז)

179 | פרק ב ' ) יד ( . אמנם , פער זה נשען גם על " וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקּ וֹצְרִים " נאמר התפתחות העלילה , שהרי בעת ליקוט השיבולים סביר שרות מצויה בתנועה ורק לעת האוכל , כשהקוצרים עצמם עושים הפסקה במלאכתם יכולה רות להתיישב לצדם . עם זאת , בחירת המספר להתמקד במעגל הגאוגרפי רומזת שיש לראות בדבר זה גם סמל : 128 תחילה היא ' אחר ' הנערות והקוצרים ולבסוף היא יושבת ' לצדם ' . ה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל וַיֹּאמֶר לָ " תמונה זו מיוחדת בהבלטת פרטיה : גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקּ וֹצְרִים וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ " ) יד ( . התוספת " וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר אינה מעלה ואינה מורידה לעצם התפתחות העלילה , והיא " בַּחֹמֶץ תורמת להבלטת יחסו של בועז כלפי רות . אין מדובר רק בהרעפת אוכל על רות מצד זכויותיה בשדה ) ' מתנות עניים ' ( או מצד מחויבות משפחתית . הצעת טבילת הפת בחומץ הופכת את חסדו של בועז מנכיחה את עונג למבע אישי . ההתמקדות בתפריט שהוגש לרות החיך ונחת הרוח , שגם אותם ביקש בועז להעניק לרות . הדבר בולט עוד יותר בתיאור ...  To the book