|
|
117 | פרק א ' כלומר , עם הגעת נעמי ורות לבית לחם 133 ," שאגות , רעשים קולניים ין קשר הייתה בעיר המולה גדולה . רש " י , בעקבות חז " ל , פירש שא — ותהם כל העיר " לבין הגעת הנשים : " וַתֵּהֹם " ישיר בין הפועל נעשית הומיה כל העיר . כולם נתקבצו לקבור אשתו של בועז שמתה . אני מעריך שמגמת מדרש זה היא לארגן את חומרי העלילה " בו ביום . הנה , כזה שההתאמה המלאה בין רות לבועז תבוא לידי ביטוי באופן ונעמי שבו לבית לחם , קבר בועז את אשתו וכעת הוא ברגע שרות ' פנוי ' עבור רות . גם אם מדרש זה חורג מפשטי מקראות , עוד ניווכח ס שאכן יש זיקה ספרותית בין תמונה זו לתמונת הגורן שבה בועז יפרו 134 את חסותו על רות . רציפות הקריאה מורה שההמיה היא חלק מתגובת נשות בית . תגובת נשות בית " עֲלֵיהֶן וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר " יש לחם , שהרי המספר מדג לחם מובאת אם כן בשני שלבים : ראשית מתוארת עצם ההמיה , הרעש , לאור שיבת נעמי . לאחר מכן , מובאת תגובתן המילולית של . " הֲזֹאת נָעֳמִי "— הנשים , המבארת גם את המייתן כי , מובא בתנ " ך בהקשרים של כאב וב " וַתֵּהֹם " עצם הפועל מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵ...
To the book |
|
|