|
|
הרקע להתהוות המנהג : המצווה �חגיגת בר : פרק שלושה עשר 281 כ מו שה ברכה על נטילת לו לב אומותר לבר� ו אי� הב רכה ע ל הקר יאה ב ספר , ישיבה בסוכ ה שא � הית ה סוכ ה פסו לה או לולב פסול נ מצאת ברכה לבטלה שהמצו ה היא נטילת הלולב או ישי בת הס וכה ש עליה� מבר� וא� היו פסולי � לא בי� שקרא בספר כשר , וכ א� בקר יאה ה מצוה היא הק ריאה ב ספר תו רה . עשה מ צוה כי ע צמה ש ל קריאה היא המצוה – על פה יבר� קרא ' ואפי . בי� שק רא בס פר פסו ל . שעליה אנו מ ברכי� מפני שהו א רוא ה קרי אה , � מות ר לבר� על קריאה בתור ה מספ ר פסו ל " לדעת הרמב ומי שקורא מספר תורה פ סול מ קיי� , ו ת לימוד תורה ו בציבור מעשה השיי� למצ בתורה תה מכוונת י בציבור הי התקנה ל קרוא בספר תורה ,�" לדעת הרמב . ת לימוד תורה ו מצוַ 83 , שה ימי� בלי תורה ו שלא י עברו ע ל הציב ור של, נגד הצ יבור י � להוצ יא את י ואי� כ א� ענ אי � . ת לימוד תורה קוימה ו מצוַ ; אי� זה משנה מאיזה ספר ק וראי� . היחיד ידי חובתו 84 ; אי� ק וראי� בבית כנסת בחומשי�מדוע לשאול א� כ � � מודה " מפני שג � הרמב אלא שהוא סבור שבמקו � שאי � ספר תורה , לקר וא בס פר תורה כשר ת...
To the book |
|
|