א. שורשי מעמד בר-המצווה באשכנז

מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 268 18 המצוו ה � לשייכו לשמחת בר אפ שר המקור הקדו � ביות ר ש הוא אחת ההורא ות . אל מפאריש שנ דפס מ כתב יד ומופי ע ב סו� פס קי רבנו י חי " הוראות מרבני צרפ ת " מבי� 19 , מי שיש לו ב� ו הגיע ל שלש ע שרה ש נה : " ש� כת וב פע � ראש ו� שע ו מד בצ בור לק רות ברו� ק� ' יהודה בר ' והגאו � ר . ' י אשר פדאני מענשו של זה " בא ' בתורה צרי� ה אב ל ב ר� 20 . בעמידה בבי ת הכנ סת ובי ר� ברכה זו כ שעמד בנו וק רא בתו רה תחלה וברכה זו חובה 21 " . היא ר " יהודה ב' שהרי נזכר בו ר, הוא מקו ר קדו� , ראשית . מכמה בחינותמקור זה חשוב 22 , ברו� שהיה כנראה מתלמידיו ש ל רבנו גרשו � לפ נינו מקור מהמאה ש זאת אומרת 23 ; א"הי 24 ברו� שפטרני " ר� ברכת י מכא� אנו למדי� שאבי הנ ער ב, שנית מעונשו של מטרת . ש עשרה ו גיל של וזה קר ה כשב נו הגיע ל, בפ ע� הר אשונה שבנו עלה ל תורה " זה המהו וי � , הע ליה לתו רה וברכ ת האב " ריבקינד הסוב ר ש'של יא ת דעתו אתכא� המ קו� לה ז כיר . 18 לאות , ריבקינד ) " שרש � ויסוד� עוד בתקופת הגאו ני� , היו � הז ה את טק ס בר ה מצווה עד פט , אהר� הכה� מ לוניל ' דעתו ...  To the book