|
|
מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 126 וכיו� שה גי ע שלי ח : " �" כ� כ ו תב הרמב . קדושה לפני שהמתפלל ר שאי ל חזור למקומו 33 " . ציבור לקדוש ה יש רשות ל כל אח ד ואח ד לחזור במק ו� ש ע מד בו בתפלה ,�" הרמב . �" ה שצי י� הרי י פסק ל פי הדע ה השני , א� כ� שממתי� המתפלל בסו� ) � " ודעת ה ר : " י" ה ה " � בפ " מעיר על דברי הרמברבנו מנוח ומוכחי לה מ קרא , כדאיתא ב פ רק ט , עד דמטי שליח צבור לקדוש ( שלוש הפסיע ות 34 . "' קדוש קדוש'וינועו אמות הסיפי � מקו ל הקור א וכו ' לפנ ינו פירוש מע ניי� ומקורי בקדושה אומר . על ה מתפלל להמת י� עד אמירת קדוש ה ורק אז לחז ור למקומו ש ה סיב ל ; " צבא ות מל א כל ה אר� כ בודו ' קדוש קדוש קדוש ה" ג , ' ו ו המתפלל את ה פסוק מישעיה " וינועו " במילה " . וינעו אמות הסיפי � מקו ל הקור א " נאמר , בפסוק ד , מיד אחרי פסוק זה ותנועה זו מת בצעת כאשר המתפלל חוזר, מצאו רמז שיש לנו ע לפני אמירת קדו שה 35 . ציב ור מגיע לקדו שה ה למקומו כאש ר שליח ש הפ סיעות שצועד המתפ לל בס ו� תפי לת עמידה מביא רבנו מנ וח ו ג� לג בי של אבל ש� הל ימוד, ה ה לימוד מוכר לנו מדברי בעל ספר הפרדס אלא ש...
To the book |
|
|