|
|
מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 106 35 . מושג של ו� ב ברכות ותפילו ת אבל יחד ע� זא ת היה צור� לא רק לבקש ש לו� אלא ג� את הדרישה הז את קיי מו ע ל . ב התא� לדברי רבי יהושע ב� לוי במסכת יו מא, לית� ש לו� נ ו ס� למ קומות ) עק בות ל מנהג ז ה ב צרפת . ידי הרכנת ה ראש ל צד ימי� ולצד שמא ל בס ו� נו ס ח תפי לת ה ע מידה המובא במחזו ר ויטרייש ( שהצב ענו על יה� ל עיל ב ס עי� ב עושה של ו� במרומיו . י צורי וגואלי " ויהיו לרצו� אמ רי פי והגיו� ל בי לפני� י ( : " 67 ' עמ ) ' עושה שלו � במרומיו ' תיבות ' באילו ג . ואמרו אמ�' הוא יע שה של ו� עלי נו ועל כל ישר ו ואחר כ� לימינו ששמאלו ית� שלו� לשמאל‡Á¯ ÎÔ פסיעות לא חריו ' צרי� לפסוע ג אנו נו טי� לראות בנ תינת ש לו� כא � הרכנת הרא ש לצד שמאל ולצד . "' כנגד י מי� של הק אבל מה ש ברור מכא� הוא ש אמירת . "שלו�" ימי� מפני של א נאמ ר במפורש ש יאמר לא " עושה שלו � במרומיו הוא יעשה ש לו� ע לינו ועל כל ישראל ואמרו אמ� " הפסוק 36 . יי� הדרישה לנ תינת ש לו�תה האמצעי לק יהי במש� הזמ� היו מקומות של א הסת פקו ב הרכנת הראש כאמצע י לקיי� נתינ ת ,בר� , תנועת הגו� ב ואולי ...
To the book |
|
|