ט. לקראת המוות: בין משה לבין עמו

136 דפרק | הגיע " ; " מ� העול�בה� הגיעו רגעי� שאתה נפטר " ; " נתקצרה השעה " , משמעותב משה מנסה למלא כל שבר זמ� בתוכ� ווא� כי " . חצי רגע ה נראה כי מש ,אדרבא . הכוונה לדחות את המוות אי� הפע� נראה כי . אלא שיש לו ענייני� דחופי� לסדר לפני שימות , השלי� לגמרי ע� מותו וא� יגלו , לו טיב� של דברי� אלה יראו לנו כמוב� מה חשוב למשה מכ . לנו אד� השונה בתכלית מהאד� שהכרנו כשנאבק על חייו . עיסוקו של משה ברגעי� אחרוני� אלה של חייו הוא כולו ע� הע� 84 . היו ו לא ע� אל, חתו לא ע� משפ , לא ע� עצמו אלה אינ� זוכי� לשו� כולה בזיקתו מרובת השני� ! תודעתו של משה מרוכזת כל . חסותיי הת . ומחוותיו מופנות רק כלפי הע�, לעמו והוא , כשהזמ� אוזל . שבט שבט, משה מבקש לבר� את עמו ,ראשית 85 . הוא כולל את כול� בברכה אחת, מבי� שכ� לא יספיק לבר� את כול� מעניי� שהוא אינו ) פטירה ממש הוא מבקש שהע� ימחל לו בשעת ה הע� כמוב� מוחל לו ומבקש את . ( מוצא צור� לבקש מחילה מהאל אמירות מפויסות אלה שונות . מיד מה שהוא נות�, מחילתו בחזרה אמירות שה� רוויות, בתכלית מאמירותיו האחרונות של משה במקרא תחושת האש� , ר� במחילה אול� עצ� הדגש על הצו ...  To the book