פרק ג ׳חברת המשפט העברי׳: הכישלון לעצב משפט לאומי יהודי־עברי

64 משפט כחול-לבן חברת המשפט העברי הייתה חייבת אפוא להתבסס על משאביה הפנימיים – הכלכליים והאינטלקטואלים . כאמור, המשאבים הכלכליים אזלו כשחברי החברה סירבו להמשיך ולשלם דמי חבר וביקשו לעזוב אותה ; ואילו את כוחותיה האינטלקטואליים, כפי שנראה להלן, כילתה החברה בסכסוכים אידאולוגיים פנימיים על אודות טבעו של המשפט העברי והדרכים הנאותות להחיותו ולפתחו . חברת המשפט העברי גוועה והיישוב היהודי, קבוצות העילית בו והנהגתו לא הושיטו לה יד להצילה . שוב הייתה זו הכרעה מטא- תרבותית . הצרכים המתרבים של היישוב המתפתח הבליטו את הצורך במערכת משפט מתפקדת ויעילה . היה ברור לאנשי היישוב שהוויכוחים של אנשי חברת המשפט העברי לא יביאו ליצירתו של משפט לאומי מפותח ואף יעכבו את פיתוחו של משפט שכזה ויפגעו בהגשמת הציונות ובצמיחת היישוב . לכן הם הפנו עורף למפעל התחייה המשפטי, על פולמוס התרבות חסר התוחלת הכרוך בו, ודבקו בפתרונות משפטיים מעשיים . אנשי היישוב היהודי צדקו . תחיית המשפט העברי היא מפעל הֵרואי, אבל למעשה בלתי אפשרי להגשמה משתי הסיבות שעמדתי עליהן במבוא : סיבה תרבותית כללית וסיבה משפטית מיוחדת . על הסיבה התרבותית...  To the book