|
|
] 285 ] נספח יז : "כי אם מאֺס מאסתנו" כבר ראב"ע ) ; השוו בר' לב, כז : "ויאמר לא אשלחך כי אם ( אלא אם כן ) ברכתני" ( לביטוי "כי אם" בשימוש דומה ראו מי' ו, ח ; איוב מב, ח ; רות ג, יח ) . לפי פירוש זה ( וכן לפי הפירוש הבא ) , הפועל מא"ס מציין כאן דחייה מוחלטת וסופית ( כגון שמ"א טז, א ) , ולפנינו הערה פסימית : המקוננים חוששים שבכעסו הגדול עליהם ה' מאס בהם לתמיד, והם מסופקים אם תפילתם לחידוש הקשר עִמו תתקבל ( השוו לעיל ג, מב ) . ( ב ) "כי אם" פותח כאן משפט שאלה, ושיעור הכתוב : או שמא מאוס מאסתנו וגו' ? ודומה לו מבחינת העניין יר' יד, יט : "הֲמָאֹס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפ˘ֶׁךָ" ? לפי פירוש זה המקוננים שואלים שאלה רטורית שהתשובה עליה שלילית : לא ייתכן שמאסת בנו לתמיד וגו' . לחילופין השאלה נשאלת בנימה של תלונה כלפי האל ( בדומה לשאלה הנשאלת בפס' כ לעיל ) : הייתכן שמאסת בנו לתמיד ? אך לשימוש זה של "כי אם" אין תקדים במקרא . ( ג ) "כי אם" – אכן, אמנם ( ביטוי המביע אישור והדגשה ) ; ושיעור הכתוב : אכן מאוס מאסתנו וכו' ( כך מפרשים ר' יוסף כספי ומקצת מפרשים חדשים ) . ודומה לו שופ' טו, ז : "ויאמר...
To the book |
|
|