sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
] 218 ] נספח ט : "צוד צדוני כצפור אֹיבַי חִנם" לכאורה על כך, שה' כבר שמע את תפילתו והושיעו מאויביו . עם זאת, מופיעים כאן גם פעלים רבים בצורת העתיד והציווי המָארך, להבעת משאלה ( "אל תַעלם אזנך", "˘ָׁפטה", "הביטה", "תשיב", "תִּתן", "תרדֹף" ) , המעידים על כך כי המקונן טרם נושע, ועודנו מתפלל להצלתו . לפיכך נחלקו המפרשים לגבי כוונת המקונן בכתובים אלה . הקיצונים בין החוקרים מבקשים לראות בכל החלק הזה של הקינה מזמור תודה של ירמיהו על הצלתו על ידי ה' ממוות כאשר הושלך אל הבור במצוות שרי המלך ( השוו ג, נב-נד ליר' לח, א-יג ) . לשם כך מתקנים את צורות הציווי המָארך "˘ָׁפטה" ( פס' נט ) ו"הביטה" ( פס' סג ) לצורות עבר, ומפרשים את צורות העתיד "תשיב" ( פס' סד ) , "תִּתן" ( פס' סה ) ו"תרדֹף" ( פס' סו ) כלשון עבר, מתוך הנחה שהמחבר נאלץ להשתמש בהם עקב האקרוסטיכון ( ראו לדוגמה רודולף בפירושו, עמ' 230 – 233 ; 242 – 245 , המכתיר את כל הפסקה בכותרת : "הצלת ירמיהו מאויביו כערובה להצלת יהודה" ) . קבוצה אחרת של חוקרים מפרשת את צורות העבר פירוש מילולי, ולדידם הן מתארות אירועים שֶקרו לגבר בעבר הרחוק ( וייזר בפירושו,...  To the book
עם עובד

י"ל מאגנס

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help