] 130 ] נספח ב : הביטוי "בת ציון" ומקבילותיו הביטויים מדגם זה מצויים במקרא במזמורי תהלים ( השוו תה' ט, טו ; קלז, ח : "בת בבל" ) ובכמה מספרי הנבואה הקדומים ( השוו יש' א, ח ; י, לב ; טז, א ; מי' ד, ח, י, יג ועוד ) , אך בייחוד מרבים להשתמש בהם ירמיהו ( 21 היקרויות כולל הביטויים "בתולת ישראל" ] יר' לא, ג, כ ] ) ומחבר מגילת איכה ( עשרים היקרויות ) . במגילת איכה מצויות הוַריאציות הבאות : "בת ציון" ( א, ו ; ב, א, ד, ח, י, יח ; ד, כב ) ; "בתולת בת ציון" ( ב, יג ) ; "בת יהודה" ( ב, ב, ה ) ; "בתולת בת יהודה" ( א, טו ) ; "בת ירושלים" ( ב, יג, טו ) ; "בת עמי" ( ב, יא ; ג, מח ; ד, ג, ו, י ) ; ו"בת אדום" ( ד, כא, כב ) . ביטויים אלה ( למעט הביטוי "בת אדום" ) זהים כנראה במשמעותם, ואף מתחלפים ביניהם, וקשה לקבוע מה הניע את המשורר להעדיף בכל מקרה ביטוי זה ולא אחר . יש חוקרים הסבורים כי הבחירה בין הכינויים הקצרים ( כגון "בת ציון", "בת יהודה" ) והארוכים ( כגון "בתולת בת ציון" "בתולת בת יהודה" ) נקבעה על פי צרכי המקצב השירי ( השוו למשל ב, יג ) . ייתכן גם שההקשר הסמנטי השפיע על הבחירה . לדוגמה, הביטוי "בת עמ...
To the book