|
|
מבוא ] 66 ] על פירקת צ וו ר נ א איטעננא . כד הוינא אזלין בשביתא . חמא נבוכדנצר רשיעא סרכיא דבני ישראל דאזלין ריקנין . פקיד לחייטא ספרי אוריתא ולמעבד מנהון גואלקן, ומליאו יתהון מן פרידא דעל ספר פרת, וטען יתהון על צווריהון . וביה היא זמנא לָע ינא ולא הו ת ני חא לנא . על חלק ת צווארנו הוטעַנּ ו ( במקור : "נרדפנו" ) : כאשר היינו הולכים בשבי, ראה נבוכדנצ ר את השרים של בני ישראל שהלכו ללא משא . ציווה לתפור ספרי תורה ולעשות מהם שקים, ומילאו אותם מן החצץ שעל גדת הפרת, והעמיסו אותם על צווארם . ובעת ההיא יגע נו ול א ה ית ה לנו מנוחה . ( ב ) יש שההוספה המדרשית מפרקת את התשתית של המקור המקראי לגמרי, ולא ניתן להפריד את התוספות מהמקור, כגון התרגום לאיכה א, א : "אֵיכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים ˘ָׂרתי ב∆ַמדינות היתה לָמס" : אמר ירמיהו נביא וכהנא רבא . איכדין יתגזר על ירושלם ועל עמהא לאיתדנא בתירוכין . ולמספד עליהון א יכא היכמא דאתדנו אדם וחוה דאיתרכו מגנתא דעדן . ואספד מרי עלמא עליהון איכא ? ענת מידת דינא וכן אמרת . על סגיאות חובא מרר די בגוהא . ובגין כן ת ה י ית ב ה בלחו ד ה א כגבר...
To the book |
|
|