|
|
מבוא ] 18 ] אמנם הקינות המיסופוטמיות והמקראיות דומות מאוד בתוכן ובמוטיבים ספרותיים ותיאולוגיים, אך במבנה ובצורה הספרותית אין ביניהן כל דמיון . הקינות שבמגילה, הבנויות לפי עקרון האקרוסטיכון, קצרות ותמציתיות לאין ערוך מהקינות המיסופוטמיות, ואין למצוא בהן שום סדר הגיוני ועקבי של עלילה, תופעה הבולטת בכל הקינות המיסופוטמיות . בניגוד בולט לקינות המיסופוטמיות, אין בקינות שבמגילה רשימות של ערי קודש שנפגעו באסון, והעיר היחידה שנזכרת בשמה ובכינוייה היא ירושלים . מכיוון שמחוץ למיסופוטמיה מצויה הסוגה הספרותית של קינות על חורבן ערים ומקדשים רק בישראל, שיער קרמר, מְ˘ַׁחזרָהּ הראשון של 'הקינה על אוּר', כי הקינות שבמקרא בכלל, ושבמגילה בפרט, נתחברו בהשפעת הקינות המיסופוטמיות, ששימשו להן כאב טיפוס . מאז שהועלתה השערה זו ועד היום ניטש ויכוח בין החוקרים אם הקינות המקראיות הושפעו מהקינות המיסופוטמיות ; ואם כן, מה טיבה של השפעה זו . קבוצת חוקרים אחת סבורה שהמקרא שאל צורה ספרותית זו מהספרות המיסופוטמית . הם מבססים את השערתם על השוואה מפורטת בין הקינות המיסופוטמיות והמקראיות מבחינת התוכן והמוטיבים הספרותיים המ...
To the book |
|
|