יא. הפרשנות היהודית לעזרא־נחמיה

מבוא ] 28 ] של מלך, פורש ב'סדר עולם' ככינוי ( 'שם מלכות' ) ולא כשם פרטי, בדומה לכינוי פרעה למלכי מצרים . לפיכך כל האירועים המיוחסים בעו"נ לתקופתם של המלכים שנקראו במקרא "ארתחשסתא" מיוחסים ב'סדר עולם' לכורש ( עז' ד ) או לדריוש ( עז' ז / נחמ' יג ) ( מהד' מיליקובסקי, פרק ל, שורות 6 – ,8 עמ' 321 ; מהד' רטנר, עמ' 137 ) . לפי תפיסתו ההיסטורית של 'סדר עולם', מי שכבש את בבל לא היה כורש אלא "דריוש בן אחשורוש המדי" ( דנ' ט, א ) , שמלך רק שנה אחת, וכורש עלה לשלטון אחריו . לצד השקפה בסיסית זו מופיעות במהדורת רטנר שתי תפיסות נוספות . האחת, שלכל אורך התקופה מלך בפרס רק מלך אחד, שהיו לו שלושה שמות : כורש, דריוש וארתחשסתא : "הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא" ; השנייה, שבתקופה זו מלכו בפרס שני מלכים : כורש ודריוש ( ובמדי שניים : דריוש המדי ואחשורוש ; שם, עמ' 136 ) , ואולם בפירושו לחיבור טען רטנר שהיגדים אלו הם תוספת מאוחרת מתוך התלמוד ( ר"ה ג, ע"ב ; שם עמ' 136 ) ומיליקובסקי השמיט היגדים אלו כליל ( מהדורתו, פרק ל, אחרי שורה ,5 עמ' 321 ) . לדיון מפורט ראו ח' מיליקובסקי, סדר עולם : מהדורה מדעית פירוש ומבוא...  To the book