פרק אחד־עשר תנועת החלוץ והשליחים מארץ ישראל

252 פרק אחד-עשר היתה רוחמה פרייליך, לעתיד רוחמה חיות, צעירה דתיה מפולין שהתעקשה לשמור מצוות גם במחנות הפליטים של השוודים . יותר מאוחר, ב- 1946 - 1947 היא עתידה לרכז סביבה קבוצה של בנות דתיות שפניהן לעלייה חלוצית לארץ ישראל . היא הייתה דמות יוצאת דופן, וכל פעילי החלוץ שביקרו במחנה שבו היא שהתה ליד העיר גטבורג הכירו אותה היטב, והמשיכו להתכתב איתה ממשרדי התנועה בהסלהולם . המכתבים שהיא קיבלה מהם מרגשים בסגנונם החם ובדברי העידוד הנחרצים . במכתב ארוך שנשלח כתשובה למכתבה שלה שבו היא תיארה את מצב רוחה הירוד כותב גינתר קאהן, מהמובילים בקבוצה זו של אנשי החלוץ, דברי עידוד וחיזוק רבים, ומסיים : "אכן רומה ( כינויה ) , ראש למעלה, חזק ואמץ, ולא לתת למצב הרוח ליפול ! " ( Kopf hoch, Chasak veematz, und nicht die 2 מכתב זה בוודאי לא היה יוצא דופן . אחת ! mut sinken lassen ) . המשימות העיקריות בעיני פעילי החלוץ והשליחים בארץ הייתה לעודד, לתת תקווה, ובמיוחד לחזק את התקווה שבקרוב יתממשו הסיכויים לעלייה ארצה . תוך זמן קצר החלו לאסוף שמות של ניצולים וניצולות שהביעו רצון להצטרף לתנועת החלוץ, לעלות ארצה ולהשתק...  To the book