פרק שמיני לא נחזור לשם!

194 פרק שמיני ארוכה על אדמת שוודיה לצורך התאוששות, אם הנסיבות במדינת המוצא יאפשרו זאת . כאשר נשלחה מירדל לבקר בדוברסטורפ כנציגה של SIH , הוועדה הממשלתית לתיאום הסיוע ההומניטרי, היה זה חלק מהסיוע לאזרחי פולין בדרכם הביתה . היא אמנם שינתה את דעתה, אבל קולה נשאר בודד בין גורמי הסיוע הרשמיים במשך כמה חודשים טובים . אין לאן לחזור לניצולים פולנים רבים, ובמיוחד ליהודים הרבים שביניהם תפס החשש מפני החזרה כפויה לפולין ממדים של סיוט אימתני . פולין שלאחר המלחמה נשלטה בידי הצבא האדום הכובש . אזור ז'ולקייב, עיירת הולדתה של צופיה, וכל מחוז לבוב סופחו לאוקראינה באופן רשמי בחסות הסכמים בין-לאומיים והפכו להיות חלק מברית המועצות הקומוניסטית . מכיוון שלא חלה באזור ריבונות פולנית היא הייתה חסרת אזרחות, וכמוה כל מי שחי לפני המלחמה בגליציה המזרחית, יהודים ולא יהודים כאחת . העקורים מאזור זה היו רובם ככולם פולנים ויהודים, וכמעט אף אחד מהניצולים שהגיעו לשוודיה לא הגדיר עצמו כאוקראיני . הלאומנים האוקראינים שמזמן רצו לסלק את עול השלטון הפולני מהאזור, ועמו את היהודים ואת הפולנים, התנגדו באותה מידה גם להגמוניה הרוס...  To the book