אני צורך משמע אני שייך: על זהות וחפצי מותרות בקרב פליטים מאפריקה

168 תמר ערב 2 ודווקא בשל כך היא עומדת בלב המחקר הנוכחי . אחמד מדגיש ביחס לפליטים, את הצורך להרוויח כסף כדי שיוכל "לקנות דברים" . הוא נאבק לבסס את חייו בישראל במשך ארבע שנים, ונדמה כי הוא מבקש לאמץ פרקטיקה מרכזית אותה זיהה בחברה הישראלית : צריכה . ברוח דבריו, המחקר יתמקד בזירה הכלכלית כערוץ מרכזי לבחינת מערך היחסים של פליטי אפריקה עם החברה הישראלית- מערבית . אין בכך כדי לטעון שזהו מפגשם הראשון של פליטים עם תרבות הצריכה, אולם נראה שחיים בחברה המערבית מאפשרים להם לראשונה לצבור הון משמעותי, שניתן לתרגמו לפרקטיקות צרכניות . בעוד עיקר המחקר האקדמי הקיים עוסק בסוגיה של העברת כספי פליטים לקרוביהם בארץ המוצא ( Horst, 2004 ; Koser & Van Hear, ( ) remittance Riak Akuei, 2005 ; 2003 ) , ברצוני להתמקד דווקא בבחירה של פליטים לצבור הון לשימושם האישי . בין היתר, אראה כיצד ההון הנצבר מתועל לצריכה יום- יומית של חפצים נחוצים אך לא הכרחיים . ההתחקות אחר תרבות הצריכה בקרב פליטים נעשתה באמצעות חלוקה אנליטית של המושג לשני ממדים משלימים : חפצי מותרות וזהות מותגית . ממד חפצי המותרות יעסוק במאפייניהם של מוצרי ה...  To the book