בתי אוכל של מבקשי מקלט בדרום תל אביב: יזמות אתנית בצל מעמד משפטי רעוע

136 אנדה ברק-ביאנקו יזמות הייתה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מגלי הגירה . הספרות העוסקת בכך דנה בהזדמנויות ובחסמים המשפיעים על סיכויי ההצלחה של העסק האתני, ומתייחסת לגורמים המבניים דוגמת הדרה חברתית ואפליה ( Fischer & Massey, Hiebert, 2002 ; 2000 ) , וכן לגורמים התרבותיים ולמשאבים האתניים — כגון ערכים, כישורים, מוסר עבודה, לקוחות נאמנים, לכידות ( 1972 Light, ) — או לשילוב שלהם . המעמד המשפטי של היזם משפיע רבות על ההצלחה העסקית של היזמות האתנית, מאחר שהסטטוס החוקי מגדיר את המשאבים העומדים לרשות היזם וגם את המגבלות הרגולטוריות המוטלות עליו ( Gold, 1992 ; Lyon, Sepulveda, & Syrett, 2007 ; Wauters & Lambrecht, 2008 ) . נכון לאוקטובר 2017 שוהים בישראל כ- 35 אלף מבקשי מקלט מסודאן ומאריתראה, המוגנים זמנית מפני גירוש ( רשות האוכלוסין וההגירה, 2017 ) . 1 המדינה העניקה להם הגנה קולקטיבית ואפשרות זמנית להישאר ( - Kritzman 2 אלא שהחסינות הארעית 2009 Amir, ) מתוקף מחויבויותיה הבין-לאומיות, מפני גירוש אינה מקנה הטבות ; הזכויות המוענקות הן מינימליות 3 ועיכוב ההרחקה שברירי, מותנה במצב הפוליטי-ביטחוני במדי...  To the book