סיפורי חיים של מבקשי מקלט מאריתראה ומסודאן המתגוררים בישראל

82 יאיר עמיר בשני העשורים האחרונים, השימוש בגישה הנרטיבית לחקר נושאים הקשורים בהגירה, פליטים ומבקשי מקלט הפך נפוץ למדי . זאת במידה רבה עקב ההבנה שמתודה זו מאפשרת לבחון את אוכלוסיית המחקר מנקודת המבט שלה עצמה, ושבאמצעות המחקר יכולות אוכלוסיות חלשות אלה להשמיע את קולן ( Mollica, 2001 ) . אוכלוסיית המחקר נבחרה על פי שני עקרונות . הראשון היה עקרון התואמות ( Appropriateness ) , הקובע שהמשתתפים שייבחרו מתאימים למטרות המחקר . במחקר הנוכחי הקריטריונים לתואמות היו : ( 1 ) פליטים ו / או מבקשי מקלט ; ( 2 ) שארץ המוצא שלהם היא סודאן או אריתראה . העיקרון השני היה עקרון המלאות ( Adequacy ) , על פיו החומר שנאסף מעניק תיאור מספק, מלא ועשיר, והבנה של החוויה הנחקרת ( 1991 Morse, ) . על מנת ליישם עיקרון זה נעשה מאמץ ליצור שונות מרבית ( Maximum Variation ) , כך שהנבדקים ייצגו את הטווח הרחב ביותר של התופעה הנחקרת — מבחינת מינם, גילם, ארץ מוצאם, מצבם המשפחתי, מספר שנותיהם בישראל ומקום מגוריהם בארץ . בהתבסס על עקרונות אלה רואיינו שמונה משתתפים מסודאן ושמונה מאריתראה, שנחלקו לשנים-עשר גברים וארבע נשים — פער מ...  To the book