כה אמר קובריק: אודיסאה בחלל ושחר ה(פוסט) אנושות

254 שי בידרמן בסרט, אז כן היום, חוויה פילוסופית חיונית, אקזיסטנציאליסטית כמעט, של המשגה ומשמעות . במאמר זה אראה כיצד קובריק מנצל את הזירה הקולנועית כדי לייצר דיון בשאלות פילוסופיות הרות גורל של קיום ומשמעות, של טבע האדם וטבעה של המציאות, של מוסר ושל ערכים . מבחינה זו, מהווה הסרט 1 0 0 2 : א ו ד י ס א ה ב ח ל ל את שיאו של מהלך פילוסופי מורכב ומתפתח, החוצה את הקולנוע של קובריק לאורכו ולרוחבו . עיקרו של מהלך קולנועי-אסתטי זה של ניסוח שאלות פילוסופיות וגיבוש המחשבות הנגזרות מהן בניסיון להגדיר את טיבה ( וטבעה ) של המציאות — ומתוך כך, את טיבם ( וטבעם ) של האדם ושל צורת הקיום האנושית ( אינדיבידואלית וקולקטיבית כאחד ) . המהלך הפילוסופי של קובריק מתגבש לכדי עיסוק במציאות האנושית בעידן הגרעין ( כעידן של קריסת מושגים, אבחנות וקריטריונים ערכיים ) בסרט ד " ר ס ט ר י י נ ג ' ל א ב א ו : כ י צ ד ל מ ד ת י ל ה פ ס י ק ל ד א ו ג ו ל ה ת ח י ל ל א ה ו ב א ת ה פ צ צ ה ( 1964 ) ובמובן מסוים גם בסרט מ ט א ל ג ' א ק ט ( 1987 ) . הוא ממשיך ומתפתח דרך העיסוק באפיונים ובהשלכות המוסריות של מציאות אנושית זו בסרט...  To the book