פרק עשירי חרטה

78 פרק עשירי בחרטה יש תחושה של החמצה ופספוס . אולי אנחנו מצטערים על הזדמנויות שלא נטלנו לידינו, ובמבט לאחור נדמה שהיו משנות את מסלול חיינו . אולי אנחנו מצטערים על קשרי אהבה וחברות שכשלנו בהם ונותרו בלתי-פתורים . אולי אנחנו מצטערים על החלטות נמהרות שלא צפינו את מחיריהן . כמי שהתבגרה בשנות ה- 70 בחרתי את בחירותיי כאדם חופשי ואוטונומי, אפילו העזתי לפעמים לשבור מוסכמות, והיום אני נושאת בתוצאות . אני לוקחת אחריות על האופן שבו ניווטתי את חיי כמיטב יכולתי ושיפוטי, ועדיין עלולות לעלות בי תחושות עדינות או עזות של אשמה או בושה על מעשה או אי- מעשה שיכולתי לעשות אחרת . לצערי גם שוכנת בי טינה של קורבן פגוע הכועס על מה שאחרים עשו או לא עשו לו, ומבקר את עצמו על האופן שבו הוא הגיב או לא הגיב . אני כובשת תחושות אלה ביני לביני כסודות אפלים שאיני ששה לפגוש בעצמי, ולא כל שכן שאיני חולקת עם אחרים . מהם הפצעים והצלקות שאנו נושאים עמנו מן העבר ועוד לא התאחו והגלידו ? מהם הדברים שרצינו ולא קיבלנו ? או מהם הדברים שלא רצינו ודווקא קיבלנו ? אולי אחרים לא רצו אותנו או את מה שהיה לנו לתת ואנו מרגישים דחויים ובלתי-...  To the book