|
|
34 פרק שלישי שקל ונעים . אנחנו רגילים להידבק לקלוקל ולא למשובח . יש בבסיס של ההרגלים האלה מנגנונים הישרדותיים, כי חשוב שנהיה ערים למה שאינו כשורה . אבל לפעמים מספיק לזהות אותם, ולומר : "אה, אני מכירה אותך," ולהיזכר שאף אחד לא הבטיח לנו שהעולם יהיה כמו שאנחנו רוצים . ועם זאת, אפשר באופן מכוון לטפח נחת ולהעניק לו תשומת לב . נשאל : מה בהזדקנות גורם לנו נחת ? לעיתים קרובות נמצא נחת ברגעים קטנים של חסד, רגעים בנאליים ופשוטים של כאילו כלום, שבהם הלב מתמלא בהכרת תודה . במקום להיאחז באי-הנחת מכך שהעולם אינו קבוע ואינו אמין ושאנחנו בני תמותה, אפשר לשחרר את הרצון לשליטה ולהתמסר להשתנות הדברים . אכן הכול משתנה כל הזמן, באמת אי-אפשר לבטוח בדבר . כל מה שנקרה בדרכנו נהיה פלא גדול כשאנחנו מקבלים כך את החיים . כל מה שמזדמן הופך לתעלומה קסומה של רגע חיים . הנחת הוא פה . הוא לא בעתיד . הוא לא בעבר . הוא באלוהים של הפרטים הקטנים . אפשר להיפתח למה שמתחולל סביבנו בזה הרגע . להיות בתוך הרגע ובתוך הזרם של ההתרחשויות, בסקרנות, בפתיחות ובפליאה מההרפתקה שהיא מהלך חיינו עלי אדמות . ללא שום ספק, חייכם הם פלא אחד ...
To the book |
|
|