"הרס הניסיון": אפוקליפסה, אבל על הילדות. בין חורבן לגאולה

64 אפוקליפסה גלויה לעין, קונקרטית, ודאית, נפיצה, כלומר למצב של עימות צבאי . אגמבן אינו מתייחס כאן לפשיזם ההיסטורי אלא למלחמת העולם הראשונה, שאת הנוף המנטלי שלה צייר ולטר בנימין ב"ניסיון ודלות" ( 1933 ) , ולאחר מכן ב"המספר" ( 1936 ) , טקסט שאליו אגמבן מתייחס באופן מפורש, ואשר להלן השורות המרכזיות שלו : כמו נלקחה מאיתנו יכולת, שנראתה לנו בלתי- ניתנת- להעברה, יכולת מובטחת בתכלית הביטחון . מדובר ביכולת לשתף אחרים בניסיון ( , das Vermögen Erfahrungen auszutauschen ) . אחת הסיבות לתופעה זו גלויה לעין : ירד שערו של הניסיון . ודומה שהוא מוסיף ויורד עד התהום . כל הצצה בעיתון מגלה שהגיע לשפל חדש, שלא רק תמונת העולם החיצוני אלא אף תמונת העולם המוסרי נשתנתה בן- לילה שינוי שמעולם לא נראה אפשרי . עם מלחמת העולם החל להתגלות תהליך, שלא נפסק מאז ועד היום . וכי לא הבחינו בסוף המלחמה שהאנשים חזרו משדה הקרב אילמים ? לא עשירים יותר — עניים יותר בניסיון הניתן להעברה . [ . . . ] ולא היה תימה בכך . שכן מעולם לא הופרך ניסיון בצורה יסודית יותר משהופרך הניסיון האסטרטגי על ידי מלחמת החפירות, הכלכלי על ידי האינפלצ...  To the book