|
|
60 ידי אגמבן בין מדפי הספרים — מדפים מרוממי- נפש, מעיינות בלתי נדלים של ידע ובה בעת מכונות מחוללות דמיון — של ספריית ורבורג בלונדון . כפי שמבהירים באופן מאיר עיניים כמה מהטקסטים האחרונים ביותר שלו, ג'ורג'ו אגמבן אינו פילוסוף של דוֹגמה, אלא של פרדיגמות : האובייקטים הצנועים ביותר, הדימויים המגוונים ביותר — לצד הטקסטים הקנוניים של הפילוסופיה לדורותיה, טקסטים שהוא מתדיין איתם ללא הרף — הם לו הזדמנות לפתֵּח "אפיסטמולוגיה של הדוּגמה" ואף "ארכאולוגיה פילוסופית" אשר, עדיין באופן בנימיניאני מאוד, "מתקדמת בכיוון המנוגד למהלך ההיסטוריה, בדומה לדמיון", זה שמתחקה אחר מהלכם של הדברים מחוץ לטלאולוגיות הקונספטואליות הגדולות . 3 חשיפת המקורות מופיעה כאן כתנאי ההכרחי — וכפרקטיקה הסבלנית — של הגות שאיננה מבקשת לנקוט עמדה תיכף ומיד, אלא שואפת לחקור את בן- הזמן מתוך התייחסות לפילולוגיה הנסתרת שלו, למסורות החבויות שלו, ליסודותיו הלא- מבוררים, להישרדויות שלו . הרחק אפוא מאותם פילוסופים המופיעים כדוגמטיקנים בשירות הנצח או כיצרנים של דעות מידיות למען ההווה — על הגאדג'ט הטכנולוגי האחרון או על הבחירות האחרונות ל...
To the book |
|
|