אורות מינוריים: אורות שעברו דה־טריטוריאליזציה, אורות פוליטיים, קולקטיביים. הייאוש הפוליטי והמיני של פאזוליני. אין קהילה חיה בלי פנומנולוגיה של הייצוג: המחווה המוארת של הגחליליות

48 שיש גם אור מינורי הניחן באותם מאפיינים פילוסופיים : "מקַדם חזק של דה- טריטוריאליזציה" ; "הכול ב [ ו ] פוליטי" ; "הכול מקבל ערך קולקטיבי", כך שהכול בו נוגע לעם ול"תנאים המהפכניים" האימננטיים לעצם דחיקתו לשוליים . 11 פאזוליני, אשר ב- 1975 האמין שהוא מתעד את היעלמותן הבלתי הפיכה של הגחליליות, התאבן אפוא בסוג של אבל, של ייאוש פוליטי . הוא כמו ויתר לפתע וחדל לשאת את עיניו אל אותם אזורים לא צפויים בחברותינו, אלה שכה היטיב לתאר ; כאילו לא היה יכול עוד לשוב ולהניע את עצמו, כפי שכה היטיב לעשות בעבודת ההכנה שערך לקראת אקטונה באזורים העניים של פרברי רומא, כשסרג'ו צ'יטי — אחיו של פרנקו, השחקן שגילם את אקטונה — משמש לו "מילון חי" של הניב הרומאי . "ביליתי כך את הימים היפים ביותר בחיי", הוא אמר על גיחות אלה לתוך אזור אנושי שעדיין היה אז בלתי נראה — שולי, מינורי — עבור רוב בני- זמנו . 12 אבל ב- 1975 הניח פאזוליני אחדוּת ללא תקנה של חברה המשועבדת בשלמותה, בלא לחשוש שאולי הוא סותר את עצמו : "אין ספק שזה חזון אפוקליפטי ( , una visione apocalittica certamente ) . אבל אם לצדו ולצד המועקה שהוא מעורר לא ה...  To the book