מגיד מראשית אחרית

ד | תשובות חכמי מצרים האחרונים מגניזת קהיר 8 ולא התערבו זה בזה, כלשון הרדב"ז : "שכל עיר אחתמהגרים שהתארגנו במסגרת קהלים 9 הפעילות ולשון אחד עושין להם קהל בפני עצמו ולא יתערבו עם אנשי עיר ולשון אחר" . 10 הארגונית של הקהלים התנהלה בעיקרה בבתי הכנסת . מהעשור הרביעי של המאה הט"ז היוותה מצרים גם מרכז תורני חשוב, שפעלו בו גדולי החכמים . את קול התורה שנשמע בקהיר היטיב לתאר בקצרה הרדב"ז ( שהתגורר 11 בתשובה שכתב בשנת רצ"ט : בקהיר עד תחילת המחצית השנייה של המאה הט"ז ) שעתה יש תלמוד תורה הרבה במצרים מה שלא היה קודם לכן ורובם ככולם בעלי תורה . . . אחר שבאו מרביצי תורה במצרים ורבו התלמידים והתורה עשתה פירות 12 ופירי פירות וזה דבר נראה לעין . במחצית הראשונה של המאה הי"ז המשיכה הפעילות התורנית הענפה . גדולי החכמים 13 ארון הספרים היהודי הלך והתעשר על ידי חכמי מצרים, שלטו בקהילותיהם ביד רמה . בפירושים למסכתות בתלמוד, פירושים לרמב"ם, לטור ולשולחן ערוך, ספרי דרשות, שירה ופיוט . פאר היצירה היה ספרות השו"ת והפסיקה . מוסדות השיפוט של הקהילה היו בתי הדין, ומשם יצאו פסקים ותשובות שעסקו בכל חיי הקהילה . תקופת ...  To the book