הרהורים על בעיות המודיעין במלחמת ההתשה

המשך בעמוד הבא 5 אב תשע"ט / גיליון 84 / מבט מל"מ / הרהורים על בעיות המודיעין במלחמת ההתשה / יואב גלבר הסוגיה המרכזית ששינתה לחלוטין את פניה היתה סוגית ההתרעה . לפני מלחמת ששת הימים נהנתה ישראל ממרחבי חיץ שהפרידו בינה לבין הגופים העיקריים של הצבאות הערביים במדינות השכנות . עיקר הצבא המצרי חנה ממערב לתעלה או לחם בתימן ; רובו של הליגיון נפרש בגדה המזרחית וגם רובו של הצבא הסורי שהה בבסיסים באזור דמשק וצפונה משם, ורק חטיבה אחת היתה פרושה ברמת הגולן . תחילת תנועה של כל אחד מן הצבאות האלה לעבר גבול ישראל נתנה התרעה של ימים אחדים לפחות ובעיית ההתרעה התרכזה במידע מסוכנויות האיסוף על תזוזות כאלו . תזוזת כוחות כסימן להתרעה אחרי המלחמה נעלמו מרחבי החיץ . בין היערכותו הקדמית של צה"ל לעיקר הצבא המצרי הפרידו 180 מטרים של מימי תעלת סואץ . מרחק קצר עוד יותר הפריד בין קו מוצבי צה"ל לאורך הירדן לקו מוצבי התצפית הירדנים, ובתוספת כמה קילומטרים – אל המתחמים העיקריים בפתחי הצירים העולים אל גב ההר . גם המרחק בין מוצבי צה"ל ברמת הגולן לקו הקדמי הסורי התקצר מאוד . החיכוך הקרוב, וריכוז עיקר סדר הכוחות של האויב ב...  To the book