מבוא, או: הדתה, הימים הראשונים

מובהקים : "כפייה" ו"דת" . כשמדינת ישראל כופה עלי נישואים וגירושים דתיים, מדובר בכפייה דתית - אין לי ברירה אחרת, והיסוד הדתי המובהק בבסיס הכפייה הזאת ברור . לא בזה מדובר הפעם . התהליכים הללו הרי כוללים יסוד משמעותי של בחירה חופשית . אף אחד למשל לא כופה על מנהלת בית הספר להעסיק עמותות דתיות, והיהדות שהן מציעות אינה מוגבלת רק למרכיב הדתי המובהק . כאשר אני נדהם לגלות את היחסים המעוותים שבין לימודי היהדות ללימודים כלליים בבית הספר של ילדַי, אינני יכול לקרוא לזה כפייה דתית, ודאי שלא החזרה בתשובה . כאן נכנסה לעולמי המילה "הדתה", משום שהיא גמישה יותר ומאפשרת להכיל בתוכה את כל התחומים האפורים שכה אופייניים לתהליך שאותו אנחנו עוברים כיום . מהו אותו תהליך ? למשל, הכנסת הדת לעולם החילוני, בכפייה מלאה, בכפייה חלקית ולפעמים גם ללא כפייה כלל . או השימוש המניפולטיבי שעושים סוכני ההדתה בטשטוש הגבולות הקיימים כדי להחדיר את הדת במתק שפתיים, באופן שיקשה כל כך להתנגד לו : באופן מתוחכם, מאורגן, שיטתי . יתרה מכך : "הדתה" היא מילה חדשה וטרייה, חסרת כל הקשרים היסטוריים . זה הופך אותה לבחירה אידיאלית לתיאור תהל...  To the book