המוסר היהודי ומוסר הריבונות

המוסר היהודי, אך המאבקים הפנים ‑ ישראליים על עתיד המדינה, גבולותיה, זהותה ומוסדותיה הם שיעצבו יותר מכול את "הפרמטרים המוסריים" של היהודים והיהדות בעולם . א . ב . יהושע טוען, כי "הערכים היהודיים" נבחנים היום בעיקר "במה שקורה כאן" . הם "נבחנים על פי מה שאנחנו עושים ולא רק מה שאומרים . . . כך מתגלים פניה המכוערות של היהדות אבל הן אמיתיות לטוב ולרע" . מצב זה שונה מהקיום היהודי בתפוצות, שם עמדות אינטלקטואליות ביקורתיות משוללות על פי רוב "אחריות מוסרית", הדורשת נכונות לשלם מחיר עד כדי הקרבת חיים . במשך הדורות התעצב המוסר של העם היהודי, ראשית כמוסר שבטי ‑ ריבוני, מאוחר יותר כמוסר קהילתי ‑ הלכתי, ולבסוף במודרנה כמוסר אוניברסלי או כמוסר מדינה ציוני . עד המאה ה ‑ 19 לא היתה האומה היהודית "אומה אלא בתורתה", כהגדרתו של רבי סעדיה גאון, ולא היה לה תוכן זהותי וערכי אחר . ישעיהו ליבוביץ כתב כי מאז המאה ה ‑ 19 "לא ניתן . . . להצביע על תוכן ערכי ספציפי יהודי, מקובל על כל המודעים ליהודיותם, שישמש - במקום 113 מאז נבנה המוסרהיהדות ההיסטורית - נכס לאומי הראוי להיקרא 'יהדות'" . היהודי האוניברסלי על עקרון "צד...  To the book