באוגוסט 1914 נטל על עצמו לואיס ברנדייס את שרביט יושב הראש של התנועה הציונית בארצות הברית . ברנדייס התגייס לציונות מתוך הבנה שיש להתאים את הזהות האמריקאית המתהווה לזהות היהודית האתנית וראה בציונות משאב לחיזוק הזהות היהודית ‑ אמריקאית . הוא סבר שהיהודי האמריקאי זקוק לשורשיו הלאומיים כדי ליצור קבוצת התייחסות קוהרנטית לא רק על בסיס דתי ‑ ליברלי וכדי להבטיח שהיהדות לא תתפוגג אל תוך החברה האמריקאית ואף תהיה חלק משמעותי ממנה . ההיסטוריון יונתן סרנה כתב כי בשל אישיותו וקסמו האישי של ברנדייס והמוניטין שצבר בציבוריות האמריקאית, זכתה הציונות בארצות הברית לתנופה גדולה . רבים הצטרפו לשורותיה וקופתה התמלאה יותר מאי פעם בעבר . העובדה שאדם במעמדו של ברנדייס העניק לתנועה הציונית לגיטימיות ציבורית בלטה עוד יותר לאחר מינויו ב ‑ 1916 לשופט היהודי הראשון בבית המשפט העליון בארצות הברית . תמיכתו בציונות יצרה תגובת שרשרת והובילה יהודים מפורסמים נוספים להצטרף לשורותיה, כמסגרת שבה באפשרותם לשלב בין אידיאלים אוניברסליים של קדמה ובין זהותם היהודית החבויה . בזכות ברנדייס הפכה הציונות מעין דת אזרחית עבור יהודים חיל...
To the book