היהודים ברפובליקה הצרפתית

המהפכה, נחקק החוק שזיכה את היהודים בשוויון זכויות אזרחי ואִפשר להם לעסוק במקצועות חופשיים ולמלא משרות ממשלתיות . כאזרחים הפכו היהודים לצרפתים "בני דת משה" . ההיסטוריון שמואל טריגנו כתב כי הממסד הצרפתי דרש מהיהודים האזרחים לנתק את הזיקה לאומה יהודית גדולה יותר ולא לטפח תלכיד אתנו ‑ לאומי עם בני הקהילה היהודית בצרפת . "התוכנית שאנו מפתחים", כתב האב גרגואר, איש כמורה צרפתי, חבר האסיפה הלאומית שלחם למען שוויון זכויות ליהודים ושחרור תושבי הקולוניות הצרפתיות, "כוללת את פירוקן של הקהילות היהודיות" . אף על פי כן, לאחר המהפכה נוצר מבנה מוסדי ריכוזי ששימר את זכותם הדתית של היהודים לקיים את מצוות היהדות בתור אזרחים פרטיים . בצעד מפתיע, ב ‑ ,1808 חייב נפוליאון את כל יהודי צרפת לסור למרותו של גוף יהודי ממשלתי אחד ויחיד, הקונסיסטואר המרכזי של צרפת . נראה כי נפוליאון נכנע ללחצים של חוגים קתוליים, שהזהירו אותו מפני אופיים הבוגדני של היהודים, "הרוכלים חסרי היושר והמלווים בריבית נשך", והגיב בהקמת מוסד שיסדיר את כל היבטי החיים היהודיים, לרבות מיסוי, חקיקה, פולחן, חינוך וסמכויות מנהיגי הדת, ויפקח עליהם . ...  To the book