פרדוקס החיים בתפוצות ו"הנאמנות הכפולה"

ובמישור האזרחי . הם הואשמו בנאמנות לבית המקדש בירושלים ( משום תרומה של מחצית השקל ) על חשבון דת האימפריה, ונחשדו בסולידריות יתר עם אחיהם המורדים במכורה . תיוג היהודים כבעלי נאמנות כפולה או ככופרים הפך לאחר חורבן בית שני לאחת מאבני הראשה בנצרות וחלחל מאוחר יותר גם לאסלאם . בתקופה המודרנית עברה שאלת הנאמנות הכפולה מהספֵרה הדתית לספרה הפוליטית ‑ חברתית . היהודים נתבקשו פעם אחר פעם להוכיח כי הם אזרחים נאמנים במדינות מושבם, ופעמים רבות היו מטרה לשיח אלים ולאנטישמיות בשל תכונות האופי הבוגדניות שיוחסו להם כקבוצה וכיחידים . הכוחות הלאומיים והאידיאולוגיים של המאה ה ‑ 19 העצימו את דילמת הנאמנות של היהודים . הם נחשדו כמפלגי האומה, הואשמו בזיהומה או תויגו כמי שמנצלים אותה כלכלית . סוציאליסטים יהודים הואשמו בעידוד מלחמת מעמדות ובנאמנות טרנס ‑ לאומית המפוררת את הסולידריות הלאומית, ואילו סוחרים יהודים הואשמו, כפי שכתב ההיסטוריון הצרפתי מישלה, שיש להם "מדינה - הבורסה הלונדונית ; הם פועלים בכל מקום, אך שורשיהם נטועים עמוק 104 ב'מדינת הזהב'" . קו פרשת המים של האשמת היהודים כבוגדים במדינה הלאומית המודרני...  To the book