הפרדיגמה של יהדות צפון אפריקה - קץ ההיסטוריה של מניטו

מכנים "הישראליזציה של היהדות" . במקביל פעל להנחיל במדינת ישראל את נכסי המפגש התרבותי בין המודרנה ( הצרפתית ) , המסורת הדתית ‑ תרבותית של יהודי צפון אפריקה ורוח הממלכתיות הבן ‑ גוריונית . זהו לדעתו הפתרון היהודי של המסע לחיפוש הנורמליות . מניטו טען כי ההיסטוריה היהודית הסתיימה בשני שלבים : ראשית על ידי התרבות הבבלית לפני 2,600 שנה, ואחר כך על ידי התרבות הרומית לפני אלפיים שנה . תרבות בבל והשיבה מייצגות את "ההיסטוריה העברית", ומאז חורבן בית שני ועד הקמת מדינת ישראל היתה זאת "היסטוריה יהודית" . שתי זהויות היסטוריות אלה הן שני אופנים להיות ישראל . תחיית עם ישראל בארצו מחייבת לדידו את ביסוס העבריות עם היהדות . היהדות היא הגלות, והעבריות היא הריבונות . מניטו עלה לישראל אחרי מלחמת ששת הימים, שכן סבר שלא 40 יוכל עוד לחיות בלי להיות שותף פעיל במקום שבו מתחוללת ההיסטוריה . עבורו, התנועה הציונית הינה "התנועה המשיחית האותנטית היחידה ; היא ורק היא תואמת את ההבטחות הקשורות לקץ הגלות - הבטחות המתייחסות לאומה 41 אך בעוד אצל הציונים החילונים שהם נצר ליוצאי אירופהבתורת אומה" . נתפסה הגלות כ"צרת היהדות",...  To the book