היהודים אל עצמם . הדת היהודית והריבונות האבודה הפכו באירופה המודרנית משאלה תיאולוגית ל"שאלה היהודית" ( או ל"בעיה היהודית" ) המודרנית, הקשורה בסוגיות של אזרחות במדינה, באופי הכלכלה והחברה ובתכליתו של ה"גזע" הלאומי . תהליכי המודרנה בשלהי המאה ה ‑ 18 והאמנציפציה במאה ה ‑ 19 הובילו לחיפוש תשובות לשאלות על מקומם של הזהות היהודית והחוק היהודי - ההלכה - במסגרת המדינה הלאומית המודרנית . מאה שנים לאחר ששפינוזה ה"חילוני" הוחרם על ידי קהילת אמסטרדם והוכרז ככופר ובוגד משום שקבע כי אין עוד מקום לדת היהודית בהיעדר ריבונות, ניסה משה מנדלסון ( 1729 ‑ 1786 ) , גדול הפילוסופים היהודים בדורו של עמנואל קאנט, לשמור על מעמד היהדות האורתודוקסית גם בהיעדר ריבונות יהודית . הוא הצביע על מצוות התורה כעל הפילוסופיה המוסרית המתאימה ביותר למדינה המודרנית, וזאת בשונה משפינוזה, שראה בחוקי התורה מכשיר אכיפה של הריבונות היהודית העתיקה בלבד . אמנם גם מנדלסון דחה את הממד האלוהי ‑ משיחי בפרדיגמת הגלות והשיבה והחזיק בתפיסה רציונליסטית ‑ פרגמטית, אך הוא ביקש לשמר את ציוויי התורה ללא קשר לכינונה של ריבונות יהודית . עבורו, צי...
To the book