האומנם מושתקות? נשים ערביות בדואיות מספרות היסטוריה

האומנם מושתקות ? נשים ערביות בדואיות מספרות היסטוריה 461 הוא הכיר את העולם יותר טוב ממני [ . . . ] . זיכרונו צלול יותר משלי, יש בידיו מידע, 5 עניין החשיפה לעולם נזכר גם בדבריה של הוא בקי, הוא הסתובב הרבה בעולם" . פ"ב : "יש חלוקה ברורה בין מה שהגברים עושים ומה שהנשים עושות . הגבר לא כמו האישה, האישה [ אל-חֻרמה ] זה הילדים שלה והבית שלה והמשפחה שלה . [ . . . ] הגבר, כלומר, רואה את העולם . יש לו פחות בעיות, לא כמו האישה" . ג"ת אמרה : "אני לא יודעת לקרוא ולכתוב . [ . . . ] אני לא מבינה שום דבר, שום דבר" . כפי שמעידים דבריהן, הנשים הערביות הבדואיות בנגב, בנות דור ,1948 אינן תופסות את עצמן כסובייקטים היסטוריים ומציגות את עצמן כנעדרות יכולת "לספר היסטוריה" או לגיטימציה חברתית לכך ; זאת לעומת הגברים בני הדור הזה, אשר כפי שהראיתי בעבודת מחקר קודמת שבה תיעדתי את השיח הגברי, סבורים כי היכולת והתפקיד החברתי "לספר היסטוריה" שמורים להם באופן 6 הגברים סיפרו את הנרטיב ההיסטורי מנקודת מבטם, בלי לחסוך בפרטים, בלעדי . תוך תיאור תפקידו המהותי בעיצוב זהותם ומקומו בחייהם בהווה . סיפורם אופיין בסגנון כרונולו...  To the book