מבוא לקראת היסטוריה אנתרופולוגית של המרחב הישראלי-פלסטיני

10 דפנה הירש ומבודדות ( 6 1996, . Kalb et al ) ; והביקורת כלפי הפוזיטיביזם של המחקר ההיסטורי בשנות השישים וההתעלמות שלו מן ההתנסות והפרקטיקה של "אנשים מן השורה", ובפרט של בני קבוצות מדוכאות או מודרות ( Kessler - Harris Sider and Smith 1997, 3 ; 166 1990, ) . האכזבה מן הנרטיבים ה"גדולים" של המודרניות העלתה שאלות בנוגע ליחסים שבין המערב ל"אחרים" שלו, כמו גם באשר ליחסים שבין החוקרים למושאי מחקרם . המפנה ההיסטורי הוביל לערעור האופנים הסטטיים המסורתיים של החקירה האתנוגרפית ולראיית האובייקטים המסורתיים של האנתרופולוגיה - בראש ובראשונה "תרבויות", ובפרט אלה המוגדרות "מסורתיות" - כתוצרים של תהליך היסטורי . תהליך זה הומשג מחדש כתוצר של יחסי גומלין דיאלקטיים בין חברות, אשר ביניהן מתקיימים יחסים היררכיים של כוח ושליטה - יחסים המתקיימים גם במפגש שבין החוקרים לאלה שהם מתיימרים לייצג בפני קהל מערבי . עבור היסטוריונים חברתיים, הגישה האנתרופולוגית ייצגה את החיפוש אחר ההתנסות האנושית האותנטית בהיסטוריה ( 1996 . Kalb et al ) ( חיפוש שבעצמו ספג בהמשך ביקורת של חוקרות פוסט-סטרוקטורליסטיות, אשר הדגישו את הת...  To the book