|
|
173 ולקדם פתרונות מדיניים . לדוגמא : מדינות מוסלמיות לא ערביות בעלות משטרים חילוניים, תורכיה ואיראן, הכירו בישראל לאחר כינונה, וניהלו עמה קשרים אסטרטגיים-ביטחוניים, פוליטיים וכלכליים . ישראל בנתה גם קשרים חשאיים בשנות השישים עם מדינות ערביות מוסלמיות, כגון מרוקו ותימן, ועם כורדים מוסלמים בצפון עיראק, ובאחרונה גם עם סודאן המוסלמית-שמרנית . אפילו עם מדינות ערביות מוסלמיות חילוניות כגון סוריה ומצרים ניהלה ישראל מגעים דיפלומטיים חשאיים במטרה להגיע להסדרים מדיניים, אך ללא תוצאות ; בגלל דרישתן לוויתורים אסטרטגיים משמעותיים מצד ישראל . לעומת זאת ירדן ההאשמית, הערבית-מוסלמית בצביונה, כמעט חתמה על הסכם מדיני עם ישראל ( אי-התקפה ) ב- 1950 , ואחר כך קיימה עמה בחשאי קשרים אסטרטגיים, ביטחוניים וכלכליים . אבל התגברות המגמות הלאומניות פאן-ערביות במצרים ( בהנהגת הנשיא גמאל עבדול נאצר מ- 1952 ) וסוריה ( בראשות משטר הבעת' מ- 1963 ) מחד גיסא, ותגובות נוקשות של מנהיגים ישראלים כמו דיין, רבין, אלון ופרס, מאידך גיסא, גרמו לפרוץ מלחמת יוני 1967 ולמפלה ערבית נוספת ( נכסה ) . הניצחון הישראלי הוליך לשלב קריטי י...
To the book |
|
|