איש דק מבקש מרחק על יצירתו של מירון ח. איזקסון

[ 162 ] חמוטל בר-יוסף ההתנהגות האנושית, שיש בה יותר כאוס מאשר חוק . רגעי גילוי של אמת אישית מרעידת נפש, משונה, מביכה, מבלבלת, מצחיקה, אמת סודית שהשתיקה יפה לה וההודאה בה קשה מנשוא . אין חידוש בווידוי אישי, ולא בנכונות לחשוף חולשות מבישות או לנגוע בתת-מודע . החידוש הוא בתרכובת המיוחדת של העמדה הנפשית של איזקסון כלפי התובנות הללו, בצירוף הנדיר של שובבות, שעשוע והומור יחד עם אחריות עתירת חכמה ואהבת אדם . שירתו של איזקסון היא גופנית וקונקרטית מאוד . חפצים ואיברי הגוף הם שחקנים ראשיים על בָּמָתָה, הם מדגימים את מה שמתרחש 1 בנפש : הָרוֹפֵא קָבַע שֶׁגּוּפִי פָּתוּחַ : כָּל מַה שֶּׁצָּץ נִכְנָס אֵלֶיךָ כְּאָבָק וּכְנִגּוּן, וְכָל שֶׁגָּדֵל בְּךָ נִמְלָט וְאֵינוֹ מַמְתִּין לִנְקָבֶיךָ [ . . . ] ובשיר אחר, שממנו נגזר גם שם ספרו הוא מכריז : "וּבַבֹּקֶר הוֹדִיעוּנִי 2 עם זאת, אין זו שירה שנועדה לסחוף את אֵיבָרַי עַל בִּטּוּל הַלִּטּוּף הַנָּשִׁי" . הקורא בחוויות חושניות אקסטטיות . איברי הגוף הם כלי מבע אותנטיים להתרחשויות פנימיות שכליות מאוד . להכללות ולהפשטות יש מקום חשוב בשירים של איזקסון, רבות ...  To the book