דיסטופיה ואוטופיה בשיח על רפואת ההשתלות

גוף יחיד רבים | חגי בועז 45 ההשתלות , מייצג צורך מלאכותי , צורך שלעולם לא יתמלא כיוון שהוא מסמל את האפשרות חסרת התקדים להאריך חיים באמצעות איברים של אחרים . אני מתייחסת , בלי לזלזל בחולים הממתינים , להכחשה הישנה ולסירוב להתמודד עם המוות ] . . . [ . למעשה , מה שמכונה מתנת חיים - ומורחב גם לחולי לב , כבד וריאה סופניים - הוא לעיתים דבר שונה לגמרי מהבנה פשוטה של מושג החיים . שיעורי ההישרדות של מושתלים רבים אלה מסתירים את עובדת החיים-בְּמוות - את השבועות והחודשים של סבל ממושך שקודמים למוות הממשי . היום מקפידים להזהיר מושתלי איברים שאין הם מחליפים גזר דין מוות בחיים חדשים , אלא מחלה סופנית אחת באחרת ) שם , 198 ( . בסגנון אורווליאני ) " שלום הוא מלחמה , מלחמה היא שלום " ( , שפר-יוז מבקשת לחשוף סדרה של עיוותים : חיים הם מוות ומתנת החיים היא מתנת המוות - לא רק משום שלהשתלות משמשים איברים ממתים , אלא גם משום שהבטחת החיים היא הבטחה לסבל ולמוות בייסורים ; מחסור הוא שפע - משום שהמחסור אינו אלא אחיזת עיניים : " המחסור האמיתי ", כותבת שפר-יוז , " אינו באיברים אלא בחולים אמידים שיקנו איברים " ) שם , 1...  To the book