|
|
פרק שישי : מבחני נאמנות של הקהילה לבניה השבויים 161 על פי המסופר , נשבתה הבת בידי הרומים והושבה בקובה של זונות , וכשנודע 3 הדבר לאחותה הנשואה לר ' מאיר , ברוריה , היא דרשה מבעלה לצאת לפדותה . ר ' מאיר אמנם נטל שק של דינרים ויצא לדרכו , אך התברר כי הוא לא התכוון לפדות את גיסתו ללא תנאי ; כדי להכריע בשאלה אם ראויה הגיסה לפדיון הוא ערך לה את המבחן הבא : עבודה זרה , יח ע " א תרגום אמר : אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא , אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא . 4 אזל , נקט נפשיה כחד פרשא , אמר לה : השמיעני לי . אמרה ליה : דשתנא אנא . 5 אמר לה : מתרחנא מרתח . אמרה לו : נפישין טובא דשפירן מינאי . לפני גדולי רומי , אמרו ' כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו ' . מיד דקדקה בפסיעותיה . והיינו דאמר ריש לקיש עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי ) תהלים מט , ו ( - עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסבבות אותו ליום הדין " . התלמוד מתייחס ל " דקדוק בפסיעות " של האישה כאל אבק זנות , ובכך מצטרף להגמון הרומי בענישת ר ' חנינא בן תרדיון ומשפחתו - ראו בויארין , הבשר שברוח , עמ ' 192 . וביתר דיוק ראו את הניתוח של תֵמת צידוק הדין...
To the book |
|
|