פרק תשיעי: לאה גולדברג: שירה וחוויה

פרק תשיעי : לאה גולדברג : שירה וחוויה 345 7 משום שתפסה את מהות כמיהתה של הנערה "בין נהר פרת ונהר חידקל", לחתנה . שיר-העם של ביאליק משכהּבשל המוטיב שלו . הוא הדין בשירי-עם סלאביים, שכתבה מחדש . את קולה שלה הבחינה בהם . שירה כזו, נותנת הדעת, תטפח תפיסת-שיר שבמרכזו ההרגשה . "לבבי רוצה 8 לכתוב שירים על העיר שבה נשאר הנער" ( "שדות מנומרים", ׳טבעות עשן׳ ) . הלב הוא מקור השיר, אולם, בל נשכח כי עניין לנו במשוררת, שמראשית דרכה פנתה אל הדעת כבת-לוויה של החיים, או אפילו כתחליף שלהם . "הנפש המשכלת" של לאה גולדברג יודעת היטב את הסונטה, חוקיה וכוחה ומודה בה . ״הנפש המרגשת״ שלה — מכלכלת אהבה קטומה . התולדה : ניתן פֶּה לשיר אהבה, המנסה לתווך בין שתי הנפשות . תכונתו של השיר-הקלאסי החסר מאלפת גם בסוגייה הרחבה יותר, שעניינהּתפיסת השיר בכללותה . הפואטיקה של לאה גולדברג, חוויה ודעת קובעות את הנחותיה במשחק גומלין של תלות, ניגוד והשפעה הדדית . אבל ביסודה נשארה תורת השיר צמודה לחוויה כְּמורת-דרך ראשית בקביעת הלכות השיר, יסודותיו וצורותיו . ב . השיר כהתלכדות עם החוויה עוצמת החוויה מגיעה עד כדי קביעת זהות גמורה...  To the book