פרק חמישי: עילוי הקורבן

252 תוספות : חדשנות ומהפכנות אצ״ג ב״כלפי תשעים ותשעה" גער בביאליק על שאינו ממשיך בשאגתו כאריה כפי שעשה ב״מגילת האש" וב״בעיר ההרֵיגה" . ביאליק ידע את האגדה ולא רק את התוכחה כמנוף לגאולה . נתן אלתרמן העמיד במוקד שירתו, הנדרשת לבעיות השעה, הלאום ומצוקת העולם, את הציוויים הלאומיים של בניין הארץ ואת השיקול המוסרי המחייב שמירה קפדנית על ערכי אנוש וכיבוד צלם האדם . במלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה התבונן מעמדת התצפית של היישוב היהודי בארץ כולו, שהתוודע למאורעות הזוועה — השמדת יהדות אירופה, באיחור רב . יעיד על כך התאריך 1942 שרשם ליד השיר "מכל העמים" ( "הטור השביעי", א ) , תגובה ראשונה לרצח השיטתי, הסיטוני של יהודי אירופה . השיר פורסם לראשונה ב- 27 בנובמבר 1942 . שמו של השיר משמש גם ככותרת למחרוזת של שירים על השואה . ב- 4 בדצמבר 1942 כתב את שירו ״בתהלוכה״ ( ״רגעים״, ב, 316 - 317 ) תגובה לתהלוכת האבל הגדולה שהתקיימה בתל-אביב לאחר שנודע דבר השואה במלוא אימתה, והשמועות על ביצוע "הפתרון הסופי" התגלו כאמת לאמיתה . לעומת זאת עַָקַב אחר מלחמת העולם השנייה כבר מראשיתה וכתב על מהלכיה בפרטי פרטים ...  To the book