פרק רביעי: זהות וכוללות "שיר עשרה אחים"

228 תוספות : חדשנות ומהפכנות אלתרמן, לא תוכנס על נקלה למסגרות מגדירות, התוחמות תחומים בלתי מתפשרים ביניהן . מי לידינו יתקע כי מה שנראה בעינינו כשירת היחיד אינו שירת הכלל . אם נפרשׁ'רעיה' ו'בת', למשל, כקשורות בכנסת ישראל, יופיעו רבים מן השירים שבקובץ 'שמחת עניים' כנוגעים בגורל האומה . וכלום אפשר לראות ב״נפש״ — הוויה ניגודית לשירת הכלל, אצל משורר שכל מסכת שירתו, והשירה הלאומית במיוחד, מפגינה זיקות רגשיות חזקות, המקשרות את ה״אני השר" לנושאי כתיבתו . גם הבחנות אחרות הן יחסיות בלבד, שכן אינטואיטיביוּת ורטוריקה משמשות יחדיו בשירת אלתרמן בכל גווניה . דין דומה למוחשיוּת ולהפשטה, שהן תכונות המייחדות כל אחד 2 בשעה שהמשורר מאניש את העת, למשל, הואואחד משירי אלתרמן . מעתיק מושג מופשט לשפת הממש . בעקבות מונחיו של אלתרמן עצמו 3 כאשר המוּבָנוּת אפשר להבחין בין "שירה מובנת" ל״שירה בלתי מובנת", היא נחלת השירים המזוהים בלבד . אולם מובן ובלתי מובן עשויים לשכון בצוותא ב׳כוכבים בחוץ׳ וב׳עיר היונה׳ גם יחד . השיר הפותח, לדוגמה, את ׳כוכבים בחוץ׳ הוא מובן, לאחר שלומדים את מסכת סמליו של המשורר . לעומת זאת יקשה מ...  To the book