פרק שלישי: "מחתרת השיר"

פרק שלישי : "מחתרת השיר" 1039 מתפנה הפייטן למבט כולל החורג מגדרו של מאורע מסוים . קו התגובה נעלם, או שאינו בולט כלל . ואילו כאן ניתן לחוש את עקבותיו הברורים של המאורע שהוליד את השיר . השיר "שעות הצפייה" נכתב "אור לכ״ח באייר תשכ״ז" . שיר אחר הוכתר בשם "כ"ח באייר תשכ״ז" . השירים הלאומיים נתונים רובם ככולם לאותות המובהקים של הזמן . וכך במידה פחותה, אך בולטת, גם שירי היחיד . יש מהם שהם תגובת רשמים למסע ומשאירים את סימני ההתרשמות המסוימים בתוכם . באחרים ניכּרת בעליל העמדה הנפשית שהיא בגדר של תשובה להתגרות, לעלבון צורב . גם שירים שאולי דבר אין להם עם סיטואציה של "כאן" ו״עתה", מלביש שלום בלבוש של ביטוי למעשה שהיה ( ראה : "השיר שלא נכתב" ) . רישומם של שירים הצמודים למעשה הקונקרטי מתחזק ומעיד על תכונת המאסף, שסימנוֹהריבוי . כך גם בתחום הנוסחאות הפיוטיות . קשה להעלות על הדעת גיווּן ושוני מרובים יותר מאלה שבאסוּפּת השירים שלפנינו . המקצב, הבית, החרוז, הדיקציה, הטון משתנים מפיוט לפיוט . במקום אחד אף מתאים המשורר את נוסחו באופן קיצוני — ובמתכוון — לדגם שהוא מחוץ לשירה . השיר "ששת הימים ההם . . . " ...  To the book