פרק רביעי: כליל הסונטות כז׳אנר

652 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה שהוא יותר מסך הכול החלקים, אלא שכּל חלק שבו מושפע מן התבנית הכוללת שבּהּהוא מופיע . הכנסת שני הכלילים לתבנית-על אחת עשויה לשמש פתח להתוודעות למתכונת הסוגתית המשותפת שבּהּהם ניתנו . השאלה העיקרית שתישאל תהיה : לא מה יש בכלל הסונטות מן הסונטה, אלא מה קיים בכּליל המפקיע אותו מחוקיותה וסגוליותה של הסונטה הבודדת . אצל העוסקים בשירת טשרניחובסקי נדחה הדיון בכליל כז'אנר בגלל התפקידים המרובים בתהום הפרשנות שהציגו שני הכלילים, במיוחד "לשמש" . פרשני הכלילים, גם כאשר הדגישו את ייחודו של הז׳אנר, עשו 5 זאת כצד לוואי של המשימה הפרשנית . למעשה יש צורך בהתעלמות מן התוכן לפרטיו כדי לעסוק בהוויה הצורנית-תבניתית של הכליל . ההסתכלות בשני הכלילים יחדיו על המשותף ועל המנוגד, היא המציגה במרכז ההתבוננות את מהות הז׳אנר . מכאן עשוי לבוא גם רווח פרשני, אבל כחלקהּהמסיים של ההתבוננות, ולא כראשיתה ותכליתה . ב . הגדרת הכליל שתי הגדרות מובהקות של הכליל אנו מוצאים אצל טשרניחובסקי ב״מחברת הסונטות" וב״אל הסונטה העברית" . האחת מציגה את מכלול ההנחיות, בגדר של תורת ספרות ; השנייה ניכרת בה...  To the book