פרק תשיעי: האש המתלקחת

492 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה האש המתלקחת בחזיונות קדומים — ברית בין הבתרים, התגלות במעמד הסנה או חזון המרכבה — עיקרהּההוד והיסוד הנצחי שבמראה האש, האלוהי . אותה תמונת יסוד בהתגלגלה למציאות של המשורר בן-הזמן מכילה את היעלם האש . בית המקדש בגדולתו יודע את הברק ואת האש המיתמרת למעלה כציר היציב המחבר עולם-מטה לעולם-מעלה . בית המקדש בחורבנו יודע את האש הרותחת שהייתה לעיי אפר ורמץ . ציר הגדוּלה והתפארת מתחלף בשארית האריאל . גם פואטיקה החותרת אל הזוהר המתפשט ועם זאת יודעת את מגבלותיו של בעל הלפיד ( "הציץ ומת" ) תזדקק לכפל הפנים של האש הגדולה, הלפיד בהתעצמותו ובכבייתו . בשירה המתורגמת, כמו גם בשירי יידיש של המשורר, ייתוֹספו נימוקים ייחודיים הקשורים באבדן הרמיזות המקראיות . התשתית המקראית מחזקת את ממד השגב וההוד . במקום שהרמיזה נעלמת מחמת הלשון האחרת, צריך יהיה לחזק את תמונת היסוד כדי שהאש הגדולה לא תיעלם משדה הראייה של הקורא . מה שנחסר בהיעדר רמיזה יבוא וישלים הניסוח המפורש . חיזוק לתמונת האש המתלקחת בא מכוחן של תמונות יסוד ייחודיות כמו עונות השנה וחילופי יום ולילה . מראות השתייה של המש...  To the book