פרק שישי: "הציץ ומת": המשמעות העלומה

428 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה תשבענו והקאותו" ( משלי, כה, טז ) . בניגוד לכך בא התואר חסיד ומי שיקר בעיני הקדוש ברוך הוא, לעטר את מה שאירע לבן עזאי . מעמדו של רבי שמעון בן עזאי בתלמוד ובמקורות הוא נישא ומרומָם, הציץ ומת אפוא לא לשלילה מצד הערכת האדם, אלא לעילוי ולשבח . קורצווייל חש בקושי וניסה להסביר כי בן עזאי הועדף על ידי ביאליק משום שהיה רווק וכן משום עיקרי תורתו הנזכרים בתלמוד . אולם הפּירכא נשארת בעינה . בניגוד לפירוש שהציע קורצווייל, המתמצה בקריאת המילה 'בלימה' כהתאפסות גמורה, הציע אליעזר שביד לקרוא את המילה כהוראתה בקבלה : "המושג ׳בלימה׳ לקוח מן היצירה המיסטית הקדומה ביותר שבידינו, ׳ספר יצירה׳, שהשפיעה השפעה מושגית עצומה על ספרות הקבלה שלאחריה . בעקבותיה כינו מקובלים את ספירות האל הנאצלות ׳עשר ספירות בלימה׳ וכוונתם : עשר ספירות ללא ׳מה׳, עקרונות הוויה מופשטים מחומר 7 ומהגבלה" . אולם בבואו למשמעותו של השיר, קיבל שביד למעשה את פירושו של ברוך קורצווייל : "ביאליק נטל מילה זו מתוך ספרות הקבלה והשתמש בה כפשוטה, אך בפרשו את המושג כפשוטו, הפך מן הקצה אל הקצה את משמעו הקבלי, והשהייה...  To the book