פרק שני: דמויות קדם

86 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה באיטליה היו פייטנים כבר במאות האחת-עשרה והשתים-עשרה . שירת החול החלה להתפתח מאוחר יותר במאה השבע-עשרה . הפואטיקה הטקסטואלית בשירת ספרד הייתה מבוססת על כתבי הקודש בלשון העברית ועל כתבים בשפה הערבית . באיטליה רווחה ההשפעה שהגיעה מספרד ונוספה השפעת הספרות והלשון האיטלקית . רבנים בעלי-שם כתבו שירים דו-לשוניים בעברית ובאיטלקית . ההשפעה האיטלקית מתבטאת במיוחד בסונטות שכּתב עמנואל הרומי . את המחברת "התופת והעדן" כתב בעקבות דנטה . במאה הארבע-עשרה כתב המשורר משה ריטי את "מקדש מעט", בעקבות דנטה . יהודה סומו כתב את המחזה העברי הראשון "צחות בדיחותא דקידושין" בפרוזה לא מחורזת . במאה השבע-עשרה כתב משה זכות את המחזה התנ"כי "יסוד עולם" ואת היצירה הפיוטית, צירוף של אפּיקה ודרמה, "תפתה ערוך", בהשפעת עמנואל הרומי . יעקב אלמו כתב את המחזה "עדן ערוך" . גדולי המשוררים העבריים באיטליה הם האחים יעקב ועמנואל פרנסיש . שירת הקודש התנהלה במסורת שירת ספרד . לשון השירה הייתה מקראית, יסודותיה במקורות הקדומים . כלולים בה פיוטים קצרים בעיקר מסוג ה"רשות" . כן רבים הפיוטים מסוג "גאולה"...  To the book