פרק חמישה עשר המצפון של העם היהודי ופתרון הקונפדרציה – מאגנס וחנה ארנדט

248 ירמיהו בציון אינטלקטואלית לא הייתה סימטריה בין מאגנס לארנדט, שכן ארנדט הייתה בוודאי הוגה שיטתית ומפותחת יותר . עם זאת, האינטראקציה ביניהם הייתה הדדית : ארנדט כתבה שמאגנס היה עבורה מקור השראה למאמרה משנת 950 ‘Peace or Armistice in the Near East’ ( ׳שלום או שביתת נשק במזרח הקרוב׳ ) , ‘Peace or Armistice in the Near East’ ( ׳שלום או שביתת עם זאת, וכרבים מעמיתיו נשק במזרח הקרוב׳ ) , שאותו הקדישה למאגנס . של מאגנס מחוג ברית שלום שניצבו כארנדט בקוטב ההגות ולא בקוטב המעשה, גם היא נמשכה למאגנס בייחוד בגלל חוש הפעולה שלו . ניסיונותיה שלה להצטרף לפעילות פוליטית ישירה כַּשלוּ : הפוליטיקה לא הייתה משלח ידה, וסמכותה האינטלקטואלית לא עמדה לה במאבקים הפוליטיים . יתר על כן, היא חששה מהפגיעה של עיסוק פוליטי ישיר בעבודתה כסופרת . במאגנס, לעומת זאת, היא ראתה מופת לפעילות פוליטית המבוססת על סמכות מוסרית . ׳הרשה לי לומר לך׳, כתבה לו בברכה לראש השנה שבועות ספורים לפני מותו, ׳עד כמה אני אסירת תודה על כך שהשנה האחרונה הביאה עמה את הזכות להכיר אותך [ . . . ] הפוליטיקה במאה שלנו היא כמעט עניין שבייאוש, ותמי...  To the book